מנהיגות במאה ה-21

המשבר הכלכלי האחרון של שנת 2008-2009 (כנראה לא האחרון) הציף בעיה ערכית ומנהיגותית שאולי רק חדי העין יכולים להבחין בה מאחורי מיסוך העשן של משכנתאות הסאב פריים לחסרי יכולת ועוד מיני מוצרים פיננסים מפוקפקים.

 קוביות הדומינו שנפלו בזו אחר זו והפילו עמן כלכלות שלמות, השאירו את מרבית האנליסטים, כלכלנים ואנשים שאוהבים לדבר על מספרים במנותק מאנשים- פעורי פה. "לא יכולנו לצפות את זה" אמרו חלקם בשם הרוב. אכן כך?

 לפני ארבע שנים בקירוב ביקרתי את אחי המתגורר בניו יורק.נדרשו לי מספר שעות בתפוח הגדול כדי להבין לאן מועדות פניה של המדינה החזקה בעולם.

 לא, אינני כלכלן, או אנליסט. הידע שלי במניות ושאר מיני ירקות מסתכם בהאזנה לחדשות על כמה עלה או ירד מדד הדאו ג'ונס. מיימי לא ידעתי לחסוך ואין לי מושג כיצד להשקיע כך שהשקעתי תניב תשואה חיובית כלשהי ,פשוט אין לי מושג.

 אבל אני איש של אנשים, אדם רוחני, מאמן מנהיגות, שמבין דבר או שניים על האופן שבו פועלים במגרש המשחקים שבו אנחנו חיים. כששמעתי, ראיתי והרגשתי את הלך הרוח באמריקה הבנתי שמשהו לא טוב עתיד לקרות. שלטי חוצות המהדירות כרטיסי אשראי, פרסומות ברדיו ובטלויזיה שמעודדות נטילת הלוואות מהבנקים, התחייבות לעשרות כרטיסי פלסטיק זולים ותרבות הצריכה הבזבזנית. זה בערך כל מה שהיה שם. כסף , כסף , כסף. על כל צורותיו ובכל צבעיו.

 אין שום פסול בכסף. כסף הוא אנרגיה מדהימה ונחוצה בכללי המשחק שקבענו לעצמנו.

 אבל כאשר הוא מגיע במנותק מערכים, מאהבת אדם,ממנהיגות אמיתית במישור האישי ,העסקי והלאומי, כאשר כל מה שחשוב זה להגיע ראשון לקו הגמר ולא משנה כמה גופות אתה משאיר בדרך, אז יש פה משהו מאוד רקוב, משהו שיתפוצץ לך בפרצוף.

 בדיוק את זה אמרתי לאחי באותו יום סגרירי בניו יורק. החברה האמריקאית הולכת להתרסק בקרוב מאוד. מקום שאין בו רוח ואין בו נשמה אמרתי אז, משול לבניין יפה בלי יסודות. לא איחר היום ונבואתי התממשה.

 קחו דוגמה אחרת-ספרד. מדינה מדהימה. יש בה הכל מהכל. שפע שלא יתואר, משאבים, אנשים,דמוקרטיה חזקה, מדינה שיש בה סולידריות אמיתית.

 בשנת 2007 היו לספרד מיליארדים של עודפי תקציב. בשנת 2011 ספרד היא מדינה שעומדת בפני פשיטת רגל עם אחוז אבטלה מוצהר שעולה על 20%.

 גרתי בספרד בין השנים 2004 – 2008 וגם שם זיהיתי במדינה הענקית הזאת את כיוון ההתרסקות, וכאן, מסיבות שונות לגמרי מאלה של ארה"ב.

 כלכלנים , בנקאים, אנליסטים וכל מיני אנשים בינאריים יתלו וודאי את האשמה בבועת הנדל"ן, הלוואות חסרות אחריות ועוד כל מיני תירוצים.

 אך אני אומר שלעניות דעתי הבעיה בספרד הייתה הרבה יותר עמוקה.

 בחברה שבה העסקת עובדים זמניים בשכר מינימום, ללא הכשרה ובתנאים מבישים היא עניין שכיח. בחברה שבה תחלופת עובדים גבוהה באופן שלא מאפשר ליצור התמקצעות ורכישת ידע וכלי עובדה בקרב מועסקים, יסודות החברה רעועים ביותר.כאשר אני מתקשר לתמיכה של האינטרנט בטלפון והטכנאי אומר לי "אין לי מושג, תחפש בעצמך תשובה באינטרנט", אני מבין שדברים כאן לא עובדים טוב. כאשר פקידת בנק לא יודעת להסתכל על דרכון, אני יודע שדברים לא עובדים טוב. כאשר מנהל אומר "אל תגדיל ראש, אנשים כאן לא אוהבים את זה" ,אני יודע שאנחנו לא בכיוון הנכון.

 אז איך בכל זה משתלבת המנהיגות החדשה במאה ה-21? ישנם מספר דברים שצריך לשנות ויפה שעה אחת קודם, כדי להביא את החברות שלנו לשפע ארוך טווח.

 1.  החזון: בכל אתר אינטרנט של כל חברה יש את הכפתור החלוד הזה שנקרא "החזון שלנו" או באנגלית   "Mission and Vision"  . ברוב המקומות אפשר לעשות קופי פייסט ולהעביר את זה לחברה המתחרה בלי שישימו לב. "אנחנו רוצים להיות החברה הגדולה ביותר בעולם שתספק את השירות הטוב ביותר בעולם..." דייי... מה אתה סח? באמת?

 החזון צריך לשקף את מי ואת מה שאנחנו באמת רוצים להיות כשנהיה גדולים. משהו שכשנסתכל אחורה בעוד כמה שנים נוכל להגיד "וואללה, עשינו את זה". זה לא משפט שה –CEO  עצמו צריך לכתוב כדי להצדיק את המשכורת השמנה שלו. החזון הוא של כולם ובשביל כולם. זהו חזון שצריך להניע החל מהמנהל הבכיר ביותר ועד לאיש הקבלה הזוטר ביותר. זה משהו שכולם צריכים להכיר ולהזדהות איתו.

 2.  תכנית ארוכת טווח התכנית של מה אנחנו רוצים לעשות כדי לממש את החזון שלנו צריכה להיות תכנית ארוכת טווח, עמידה בפני סופות טורנדו וצונאמים תקשורתיים למיניהם. זאת תכנית שנבנית צעד צעד, תוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים בחברה וגמישה מספיק כדי לעשות התאמות לאורך הדרך מבלי לאבד את הפוקוס של לאן אנחנו רוצים להגיע. לעשות רה-אורגניזציה כל 3 חודשים בגלל שאנחנו קצת מפסידים זה לא ממש עוזר נכון?

 3.  האנשים הם הנכס בעלי המניות הם לא אלה שיביאו את האנייה ליעדה. הם רק יכולים לעזור בדלק שיעזור להתניע את המנועים אבל , אם לא נדע לשמר את ההון האנושי שלנו גם מיליארד משקיענים לא יביאו אותנו ליעד. תביאו אנשים מצוינים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה , כאלה שפועלים להשיג פתרונות WIN WIN  ותיפתרו מהתככנים והאגו טריפרס. אתם באמת לא צריכים אותם באנייה שלכם.

 

 4.  אתם כאן לעשות כסף, לא לחסוך כסף ההנחה היא שאם פתחתם חברה מטרתה-רווח כלכלי "לעשות כסף". אם הייתם רוצים לחסוך כסף אולי היה עדיף להשקיע בפק"ם. חברות רבות מתנהלות בהלך רוח של מחסור, של קמצנות וצרות עין. זה מתבטא בהורדת תנאים לעובדים, בחוסר הכשרה מתאימה לעובדים מחשש שהם יעזבו אחרי שנכשיר אותם או כדי לחסוך כסף, וחוסר הקצאת משאבים כדי לשמר את המוטיבציה של העובד ושביעות רצונו בתפקיד. אותם מנכ"לים עשירים לא קולטים שהלך רוח של מחסור יביא להם עוד מחסור בזמן שהלך רוח של שפע יביא עוד ועוד שפע.

 כאשר אתם משקיעים בעובד, משפרים את תנאיו גם כשבחוץ קר ויש קושי כלכלי, כאשר אתם דואגים להכשרתו ודואגים לרווחתו, כל אלה יביאו לכם דיבידנדים מדהימים. וגם אם חלק מהעובדים יעזבו אחרי שעשו קורס של 3000 יורו, יבואו אחרים שישמחו להיות לויאליים לחברה שמשקיע ומכבדת את עובדיה. אני שומע על חברות שהורידו את ההשתתפות בתלושי האוכל וכדומה. אני מרחם על חברות כאלה ועל מנהליה. בזמן שהם לוקחים לעובדים מהצלחת הם לא מבינים שהם חופרים לעצמם בור שהולך וגדל.

 לסיכום נאמר שהאתגרים העומדים בפני מנהלי מאה ה-21 הם לא פשוטים. המודל הכלכלי הקיים שלא ממש הוכיח את עצמו ככזה שיכול להביא לשפע יציב ומתמיד לכולם ,מהווה בבחינת ניצוץ הארה למנהלי המחר.

 החשיבה הכלכלית הקפיטליסטית המסורתית שמתגמלת על רווח קצר מועד ומענישה (ומפטרת) על הפסדים רבעוניים חייבת להשתנות כדי שנוכל לבנות חברות יציבות וממוקדות.

 מהתעסקות ב"כמה ומה" יש צורך לעבור לחשוב על "מי ואיך". מי הם האנשים שיכולים להוביל אותנו לשפע המיוחל ואיך נעבוד ביחד כדי לבנות תכנית שמשקפת את החזון ארוך הטווח שלנו.

 חזון המניע את כל העובדים, תכנית ארוכת טווח שנבנית במחשבה צעד צעד, עם האנשים הנכונים בפנים ועם האנשים הלא נכונים בחוץ ותוך דאגה לפיתוח האישי והאנושי של העובדים שלנו, כל אלה יבטיחו שהספינה שבנינו תגיע ליעד שקבענו בצורה הטובה ביותר.

 


| מנהיגות במאה ה_21 |
 




 

עיצוב